חמש שאלות שצריך לשאול לפני שכותבים פוסט

כתיבת פוסטים, בכל רשת חברתית שהיא, בין אם במסגרת עמוד רשמי או פרופיל אישי - היא פעולה שלוקחת זמן. אני לא מדברת על הפוסטים הקצרצרים האלה שצצים לנו במח ואנחנו חייבים לשתף עם העולם, אלא פוסטים מורכבים יותר, שיש בהם מסר עמוק ושאיפה לעשות אימפקט.

פוסטים כאלה דורשים מאיתנו מחשבה ותכנון. ההמלצה שלי היא לשאול את עצמנו חמש שאלות קצרות לפני שאנחנו כותבים פוסט:

שאלה ראשונה: מי קהל היעד שלנו?

אחת השאלות החשובות ביותר שתעזור לנו לדייק את המסר שלנו. גם אם התשובה נראית מובנת מאליה (נניח, אנחנו עירייה וקהל היעד שלנו הוא התושבים), תמיד יש קהלי יעד קטנים יותר שאנחנו נפנה אליהם, בהתאם לתוכן של הפוסט. בהמשך לדוגמת העירייה - אם בכוונתנו לפרסם פעילויות לגיל הרך במתנ״סים העירוניים - קהל היעד שלנו הוא לא כלל התושבים, אלא הורים. אנחנו נרצה להתאים את סגנון הכתיבה והרפרנסים שנשתמש בהם. הבהרת קהל היעד עוזרת לנו לדייק את המסר שלנו.

שאלה שניה: מה המטרה של הפוסט?

חייבת להיות מטרה כל שהיא לפוסט שלנו. בין אם מדובר בחיפוש עבודה, שיתוף במידע, עזרה לקולגה או קריאה לפעולה - אנחנו חייבים לדייק את המטרה שלשמה אנחנו מפרסמים את הפוסט. בדומה לקהל היעד, ברגע שנדייק את מטרת הפרסום, נוכל גם להתאים את התוכן.

שאלה שלישית: האם יש קריאה לפעולה?

כמעט לכל פוסט נרצה לצרף קריאה לפעולה. אני מחלקת את הקריאות לפעולה (או בקיצור: CTA, ראשי תיבות של CALL TO ACTION) לשתי קטגוריות: אונליין ואופליין. קריאה לפעולה אונליין היא כל דבר שמתרחש בתוך פייסבוק: כשאנחנו קוראים לעוקבים שלנו להגיב, לתייג או לשתף (בבקשה, אל תקראו לעוקבים שלכם לעשות לייק). הסוג הזה בדרך כלל קל יותר לביצוע בקרב העוקבים וגם משתלם יותר לפייסבוק כפלטפורמה: הם כבר נמצאים שם, מבצעים אנג׳ייג׳מנט עם הפוסט ונשארים לגלול בפיד. קריאה לפעולה אופליין היא כל פעולה שדורשת מהעוקבים לצאת מפייסבוק: כנסו ללינק, עקבו אחרינו באינסטגרם, האזינו לפודקאסט שלנו. בקריאות כאלה לפעולה יש אחוז המרה נמוך יותר. בעבר, פייסבוק ולינקדאין בחרו שלא לקדם בפיד פוסטים עם לינקים אל מחוץ לפלטפורמה. לפני מספר שנים נעשה שינוי במסגרתו לאפליקציות המובייל נוסף דפדפן מובנה - כך שגם אם תלחצו על לינק, עדיין תישארו באקפליציית האם! מבחינת הרשתות החברתיות זה ניצחון - זמן השימוש ממשיך ״להספר״ לטובת האפליקציה, תוך שהם יכולים להמשיך ולאסוף עלינו מידע.

שאלה רביעית: איך אני אגיד מה שאני רוצה להגיד בתמציתיות?

יש שני דברים שאין לעוקבים שלכם: זמן וקשב. העובדה המצערת הזו גורמת לנו לייצר פוסטים קצרים יותר. ההמלצה שלי היא לכוון לבין 2-3 פסקאות. הצלחתם להגיד את מה שרציתם בפסקה אחת (קצרה)? מושלם! נסו לחשב כמה זמן קריאת הפוסט שלכם + אנגייג׳מנט איתו לוקח מהעוקבים. אני קוראת לזה חוק 30 השניות - אנחנו נשאף שבפרק הזמן הזה העוקבים יקראו את הפוסט ויעשו איתו סוג כלשהו של אנגייג׳מנט (לייק ועד שיתוף).

שאלה חמישית: איך הפוסט ייראה?

השקענו בטקסט, וידאנו שיש קריאה לפעולה מדויקת לקהל היעד... אבל חשוב לשים לב שאנחנו לא מפספסים את אחד האלמנטים הכי חשובים בפוסט: האימג׳. זה הדבר הראשון שמושך את העין, מה שיגרום לאנשים לעצור על הפוסט שלנו רוב הזמן. חשוב לוודא שאנחנו נמנעים מתמונות גנריות מאתרי סטוק למיניהם, שהתמונות המוצלמות הן באיכות גבוהה ומתאימות ברזולוציה לפטלפורמה הרלוונטית. במידה ובחרתם להשתמש באינפוגרפיקה, או באימג׳ עם טקסט כל שהוא, ודאו שאתם לא חוזרים באימג׳ על טקסט שכבר נכתב בפוסט עצמו. לאלו שעובדים בארגונים וחברות, אני ממליצה לייצר מאגר תמונות שישמש אתכם לפוסטים בסושיאל ולכלול בו תמונות של המשרד, של אנשים עובדים ומבלים, מאירועים ועוד. אפשר לעשות זאת באמצעות הסמטרפון או להזמין צלם מקצועי. גם עולם ה-Generative AI מספק מקור מעולה לאימג׳ים שהדמיון שלכם יכול לחשוב עליהן. כל עוד התוצאה תואמת לתוכן, אני ממליצה לנסות לשלב יצירות כאלה מדי פעם בפוסטים.

בהצלחה!