כל מה שצריך לדעת כשמחפשים מפיק לפודקאסט

אם פעם שכרתם מפיק פודקאסטים, או עבדתם בעצמכם בתפקיד הזה, כנראה נתקלתם באותו בלבול. אף אחד לא ממש מסכים מה התפקיד הזה כולל.

מישהו חושב שמפיק עורך אודיו. מישהו אחר חושב שהוא כותב תיאורי פרקים. עוד מישהו בטוח שהוא מנהל את כל הנוכחות ברשתות החברתיות. האמת היא שמפיק פודקאסטים אמיתי עושה את כל זה, ורטיינר שלא משקף את זה גורר חיכוכים משני הצדדים.

כך אני בונה רטיינר, משני הכיוונים.

תמצאו מפיק-על לפודקאסט, לא מומחה לתחום אחד

הטעות הגדולה ביותר שלקוחות עושים כשהם מחפשים מפיק היא לחפש מישהו ש"עורך אודיו". זה חצי מהעבודה, אם בכלל.

פרק פודקאסט הוא כלי בלי תחתית ליצירת תוכן. הוא יכול להפוך לפוסט בבלוג, לעשרות קליפים לרשתות, לקרוסלה בלינקדאין, לקמפיין כרטיסיות ציטוט. כדי להוציא את כל זה צריך מישהו שיודע גם לערוך אודיו, גם לחשוב על התוכן בצורה עיתונאית, גם להבין מה עובד בכל פלטפורמה, וגם לפרסם בצורה אסטרטגית בכולן.

זה לא ארבעה אנשים. זה אדם אחד, באופן אידאלי. מישהו עם אוזניים לאודיו ועיניים ל-feed. אם אתם אלו שמחפשים מפיק, תחפשו את השילוב הזה במפורש. אם אתם המפיקים, השילוב הזה הוא הפיץ' שלכם.

תתמחרו לפי תוצרים, לא לפי שעות

אני לא מתמחרת רטיינרים לפי שעות, ולא ממש מאמינה במבנה הזה לסוג העבודה הזה.

ההיגיון פשוט: אם מצאתם את האדם הנכון, לא אמור לעניין אתכם אם משימה לוקחת לו חמש דקות או חמש שעות. מה שחשוב הוא שהעבודה תיעשה טוב ובזמן. תמחור שעתי מעניש יעילות. ככל שמפיק משתפר בעבודה שלו, הוא מרוויח פחות על אותו תוצר. זה הפוך ממה שצריך להיות.

מה שאני מתמחרת זה תוצרים. סקופ מוגדר: לפחות פרק אחד מופק מקצה לקצה, ולפחות שלושה קליפים לרשתות בכל פרק. המספרים המדויקים משתנים בהתאם לאורך הפרק ולפורמט של התוכנית, אבל העיקרון נשאר.

כשמתחילים מערכת יחסים מקצועית חדשה, כדאי להציע תקופת ניסיון. זה נותן למפיק הזדמנות להבין כמה זמן העבודה באמת לוקחת לו, כי לכל מפיק יש סטייל וקצב עבודה משלו. ברגע שזה מתברר, הריטיינר משקף מציאות במקום הערכה שנעשתה לפני שמישהו ראה את תהליך העבודה בפועל.

תשאירו מקום לחדשות מתפרצות

תוכניות שמגיבות לאירועים חיים הן דינמיות מעצם הגדרתן, והרטיינר צריך לשקף את זה בכנות.

אם התוכנית שלכם מגיבה לחדשות שוטפות, היקף העבודה ישתנה משבוע לשבוע. יש שתי דרכים טובות להתמודד עם זה. אפשר לתמחר פרקי חירום או חדשות בנפרד, עם תעריף ברור לעבודה מהירה. או להסכים מראש שהיקף העבודה יהיה דינמי ולסכם בסוף החודש במקום פר פרק.

מה שלא צריך לעשות זה להעמיד פנים שהעומס קבוע כשהפורמט עצמו לא קבוע. לתוכניות מסוימות אין צורך ב-SLA מהיר בכלל. לאחרות צריך מפיק שיכול לתפקד כמו מערכת חדשות. תדעו באיזו מהן אתם נמצאים, ותתמחרו בהתאם.

טיפ זהב לסיום

אם אתם מחפשים מפיק, תגדירו את כל המשימות שרלוונטיות לתפקיד לפני שמתחילים לחפש, ותחפשו מישהו שמכסה את הטווח המלא, לא רק "עריכה". תקבלו יותר ערך מהרטיינר ותחסכו לעצמכם לגלות חוסרים אחרי שלושה חודשים.

אם אתם המפיקים, אל תמכרו את עצמכם כעורכים בלבד כשאתם מסוגלים להרבה יותר. הפקה היא כל הצינור, מההקלטה הגולמית עד הגרסה שמופיעה בפיד של מישהו. תכירו את הטווח האמיתי שלכם, תבנו על זה את הפיץ', ולא חייבים להתבייש להגיד שמשהו נמצא מעבר למומחיות שלכם. גם זה בסדר. אף אחד לא טוב בכל הדברים באותה מידה, ולהגיד את זה מראש בונה יותר אמון מאשר להעמיד פנים אחרת.

ברטיינר טוב שני הצדדים יודעים בדיוק מה מכוסה, איך מתמחרים את זה, ומה קורה כשמשהו לא צפוי קורה. רוב החיכוכים בתעשייה הזו נובעים מדילוג על השיחה הזו, לא מהעבודה עצמה.